תאומים וגם שלישייה היא תופעה מעוררת פליאה ונחשבת, ואפילו כיום, לנדירה יחסית וגם מיוחדת מאד. מספר התאומים והשלישיות בישראל גדל משמעותית בשנים האחרונות לאור טיפולי ההפריה הרבים, וכך גם ברחבי העולם כולו, מה שמוביל את עולם המחקר לעסוק בתחום זה לא מעט ולנסות להבין וגם ללמוד על המורכבות והייחודיות של התופעה.
מהי נפרדות
כשמדברים על נפרדות, בהקשר של תאומים ושלישיות, מתכוונים לתהליך פסיכולוגי, חינוכי ורגשי, המאפשר לכל אחד מהילדים להתפתח באופן נפרד, על ידי יצירת תנאים פיזיים במרחב משותף המובילים להפרדה ולייחודיות אצל כל אחד מהילדים.
חשיבותה של נפרדות
על פי מחקרים, נמצא כי תאומים, שלא חוו נפרדות פסיכולוגית חשובה זו, חשבו במשך שנים שהם ואחיהם אותו הילד. הם הרגישו שהם חסרי ערך ללא החצי השני שלהם, ללא אחיהם. הם ערכו השוואות בלתי פוסקות ביניהם, חוו תחושת אשמה או תסכול כשהצליחו בעוד שהאחר האחר נכשל וכך חיו את מרבית חייהם. גם מבחינה חברתית, הדבר בה לידי ביטוי ביצירת בידוד.
בשנת חייהם הראשונה של התאומים או של השלישייה על האם לספק לכל אחד מהילדים את צרכיו הייחודיים, כדי לאפשר לו לרכוש אמון ולפתח גם תחושת זהות נפרדת. עקרון התור, למשל, הוא בעל משמעות פסיכולוגית חשובה מאד. על הילדים ללמוד שכל אחד בתורו מקבל את המענה לצרכיו, על ידי צפייה באחר בעוד שאמו מניקה אותו או מטפלת בו.
סיוע של מטפלים ובני משפחה ליצירת סביבה נכונה יותר
כדאי בתקופה זו להיעזר בבני משפחה קרובים וגם במטפלת כדי להתמודד עם האתגרים הפיסיים והנפשיים הרבים, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה. חשוב לפעול על פי עקרות התור וגם על פי עקרון הנדנדה, התבסס על הצורך להגיב לכל ילד בצורה אחרת.