הריון לשלישיות נקרא הריון מרובה עוברים. אם יותר מביצית אחת משתחררת במהלך המחזור החודשי ומופרית על ידי הזרע, יותר מעובר אחד יכול להישתל ולגדול ברחם. כשביצית מופרית מתפצלת, התוצאה היא ריבוי עוברים זהים, והריון זה נפוץ פחות מאשר שלישיות תינוקות שאינם זהים.
שלישיות זהות עשויות להיגרם אף כשהביצית המופרית מתפצלת לאחר ההעברה. נשים מעל גיל 35 הן בעלות סיכוי גבוה יותר לשחרר שתי ביציות או יותר במהלך מחזור חודשי אחד, בהשוואה לנשים צעירות.
מאפייני הריון שלישיות
שמירה על פעילות גופנית במהלך הריון מרובה עוברים חשוב לבריאות האם, אך יש להימנע מפעילות מאומצת. מומלץ לבצע תרגילים בעוצמה נמוכה, כגון שחייה, יוגה לנשים הרות והליכה. יש לבצע חצי שעה פעילות גופנית ביום, ואם מתעוררות בעיות במהלך ההיריון, מומלץ להימנע מהפעילות.
סיכונים, סיבוכים והתמודדות
הסיבוך השכיח ביותר בהריון מרובה הוא לידה מוקדמת
למעלה ממחצית מכלל ההריונות עם שלישיות מסתיימים בלידת פגים. תינוקות שנולדו לפני השבוע ה-37 להיריון, עלולים להימצא בסיכון מוגבר לטווח הקצר או לסבול מבעיות בריאות לטווח הארוך, כולל בעיות נשימה, אכילה וחום.
לידה מוקדמת של שלישיות כרוכה גם בסיכון גדול יותר מאשר תינוקות פגים יחידים שנולדו באותו גיל הריון, והסיבוכים הרציניים עשויים להוביל לשיתוק מוחין. תינוקות שנולדו עם בעיות פגות עשויים להזדקק לטיפול רפואי לכל החיים.
סוכרת הריונית – נשים הנושאות שלישיות נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסוכרת הריונית. מצב זה עלול להגביר את הסיכון לרעלת הריון ופיתוח סוכרת בשלב מאוחר יותר בחיים. התינוקות עשויים לסבול מבעיות נשימה או רמות סוכר נמוכות בדם. תזונה, פעילות גופנית ולעיתים תרופות מפחיתים את הסיכון לסיבוכים אלו.
גדילת העוברים – בעיות אלו נפוצות יותר בהריון שלישיות מאשר בהריונות יחידים. מצב זה מתבטא כשאחד העוברים או שניים מהם קטנים יותר מהאחר. לא תמיד בעיות אלו מאותתות על מצב מסוכן, אך לעיתים, הגידול המוגבר של אחד העוברים עלול להיגרם כתוצאה מזיהום או בעיה עם השליה או חבל הטבור. אם נחשדת מגבלת גידול באחד, שניים או שלושת העוברים, בדיקות אולטרסאונד תכופות מבוצעות על מנת לעקוב אחר גדילת העוברים.