הרופא ממליץ על בדיקת מי שפיר אם העוברים בהריון מרובה נמצאים בסיכון גבוה למומים מולדים מסוימים. היבטים רבים עשויים להעמידם בסיכון גבוה, כגון גיל האישה, היסטוריה משפחתית או תוצאה חריגה של סריקה גנטית.
מהלך בדיקת מי שפיר
ראשית, הרופא משתמש באולטרסאונד לאיתור כיסי מי השפיר על העוברים. בהמשך, הוא מחדיר מחט קטנה לבטן האישה על מנת לקחת דגימת מי שפיר, תוך הקפדה על הימנעות מפגיעת המחט בעוברים הצפים.
בדיקת מי שפיר מעט יותר מסובכת בהריון תאומים או שלישיות, מאשר בהריון יחיד. זהו הליך פולשני, המהווה סיכון קטן לסיבוכי הפלה או סיבוכים אחרים, לכן יש להתייעץ עם הרופא לגבי הסיכונים, יתרונות וחסרונות הבדיקה, ויש לוודא שהרופא או הטכנאי המבצע את הבדיקה מיומן בביצוע הבדיקה בהריון מרובה עוברים.
המקרים בהם מתבצעת בדיקת מי שפיר
מטרת הבדיקה היא לאתר מספר מומי כרומוזום, מומים בצינור העצבי, והפרעות גנטיות כגון סיסטיק פיברוזיס. בנוסף, היא מאתרת מומים מולדים, כגון תסמונת דאון, ספינה ביפידה, מצב הנחשב לפגם הנפוץ ביותר בצינור העצבי. אם אישה נמצאת בסיכון ללידה מוקדמת, הבדיקה מראה אם ריאות העוברים חזקות מספיק כדי לנשום כראוי לאחר הלידה.
סיכונים ותופעות לוואי לעוברים או לאם
למרות שהסיכון נדיר ביותר, המחט עשויה לגעת בעוברים, ולכן יש לבצע אותה בזהירות מוקפדת תוך הנחיית האולטרסאונד להרחקת המחט מהעוברים. האם עשויה לחוות כאב חד כשהמחט דוקרת את העור, ושוב כשהיא בתוך הרחם.
השיקולים לביצוע הבדיקה
אם יש להתחיל בטיפולי התערבות אפשריים – כגון ניתוח אחד העוברים אם מתגלה ספינה ביפידה.
אם אחד העוברים מתגלה כבעל צרכים מיוחדים.- יש לשקול את האפשרויות. שינויים באורח החיים – בהתאם לממצאי הבדיקה, ניתן לקבל החלטות על שינויים דרושים מבחינת תזונה, תרופות וטיפולים מיוחדים.