ביקורת על המחקר: IQ    של תאומים נמוך יותר בממוצע משל ילדים יחידאים.

מאת: ליאורה באור, דוקטורנטית לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן

 

על פי תוצאות המחקר התקבל הפרש של עד 5 נקודות IQ בממוצע בין התאומים לבין היחידאים. פער של 5 נקודות הוא פער בעל משמעות זניחה. ממצאי המחקר מראים קשר בין פגות לציוני IQ הנמוכים בממוצע של עד 5 נקודות, שהוא טווח הניתן לשיפור באמצעים סביבתיים כגון העשרה, חשיפה למידע ולפעילויות, תזונה נכונה, וכמו תמיד – תשומות רגשיות נכונות – דהיינו חום ואהבה. יתרה מכך, יש הטוענים כי מבחני האינטליגנציה לא משקפים נאמנה את האינטליגנציה האמיתית של האדם, אך יש גם רבים שטוענים ההפך. כיום ברור  שאינטליגנציה ניתנת לשינוי  (גם אם באופן מוגבל, כך שלא ניתן להפוך מפגר לגאון).


הביקורת הבאה מתייחסת למחקר שפורסם לאחרונה: 
The cognitive cost of being a twin: evidence from comparisons within families in the Aberdeen children of the 1950s cohort study (2005) 

Ronalds, G.A., De Stavola, L., & Leon, D.A. BMJ,  

 

 

 

מחובתי לפתוח ולהדגיש כי ניגשתי לקרוא את המאמר כפי שפורסם במקור משתי נקודות מוצא: כאם לתאומים (מודאגת), וכאשת מדע ספקנית, שכן כמי שמצויה בעולם המחקרי למדתי, שלפני שנבהלים כדאי לקרוא על מה המהומה. כמו כן, חשוב לציין, שכל מחקר אמור לדבוק בכללי היושר המדעי, ומתוקף כך לעמול כדי להביא לידיעת החברה את הנתונים הקיימים כפי שהם. כל מחקר כרוך בעבודה מאומצת ומפרכת ומניעיה צריכים להיות ניטרליים. עם זאת, ובאופן שאינו סותר את הנאמר עד כה, אין מחקר החף ממגבלות, אשר בחלקן מוצהרות ע"י החוקרים ומדווחות בדוח המחקר המפורסם.

ביקורתי על דוח המחקר נפרשת על פני כמה מישורים: 
1. כותרת המחקר.
2. המדגם 

3. שיטות המחקר

4. תוצאות המחקר

 

1. כותרת המחקר  

את הביקורת הראשונה ברצוני להפנות לאי דיוק החוקרים בבחירת כותרת המחקר. לאחר קריאת המחקר הייתי מציעה כותרת בנוסח: 'המחיר הקוגניטיבי של ילדים שנולדו במשקל לידה או בשבוע לידה נמוכים: השוואת נתוני IQ של פגים מול ילדים שאינם פגים' . שכן זו מסקנתם היותר ספציפית של החוקרים. נכון הוא שמשקל לידה ושבוע לידה נמוכים שכיחים יותר בקרב תאומים מאשר בקרב יחידאים, אך עדיין יש לא מעט תאומים הנולדים בשבוע לידה ובמשקלי לידה תקינים, ולו בשל כך הם לא נכנסים תחת התיוג של בעלי IQ נמוך רק משום היותם תאומים. אין טוב יותר מבחירת תאומים למחקרים המתעניינים בהשפעת הסביבה אל מול השפעת התורשה. אך מכאן ועד למסקנה כי אפשר להאשים את "התאומות" בכל -  הדרך ארוכה. מעניין מה הייתה מסקנת החוקרים לו היו בודקים רק יחידאים – פגים מול שאינם פגים. 

 

2. המדגם  

המדגם מתבסס על אוכלוסיית ילדים בני 7, ו- 9 שנאספה בשנות ה-50 בסקוטלנד. החוקרים מציינים במסקנותיהם כי יש לשוב ולבדוק האם ההשפעה של שבוע הלידה והמשקל על ה- IQ כפי שנמצאה במחקרם אכן כה משמעותית גם כיום. החוקרים אינם מסבירים נקודה זו, אך ייתכן שהם מבקשים להתייחס להתקדמות הרפואה הנאונטלית (של היילודים) המאתרת ליקויים התפתחותיים הנובעים מפגות ולשיטות הטיפול בהם הקיימות כיום. 

 

3. שיטת המחקר  

החוקרים מציינים כי אחת ממגבלות המחקר מצויה בשיטת העברת מבחני ה- IQ. המבחנים הועברו בכיתות הלימוד של התלמידים, כאשר מורות ביה"ס פיקחו על עריכתו. מבחני IQ המשתדלים לנטרל השפעות סביבתיות נעשים באופן יחידני בנוכחות איש מקצוע (בדר"כ פסיכולוג) העביר אותם. 

 

4. תוצאות המחקר  

החוקרים מציינים כי ההבדלים בין IQ של תאומים לבין זה של יחידאים בגיל 7 הוא 2.6 נקודות בממוצע, ובגיל 9 , 4.1 נקודות. ממוצע של עד 5 נקודות IQ אינו צו גורל שכן בתנאים סביבתיים נכונים ניתן להעלותו (בדיוק כפי שבתנאי חסך סביבתיים עלולים להורידו).